כשהטילים שותקים – המוזות (והאמזונות) של הבחירות מתעוררות לפעולה.
תנאי הפסקת האש ויעדי המבצע "עמוד ענן", במרכז הביקורת של המתמודדים.
המבצע עלה כמה מיליארדים, שרובם לא היו מתוכננים ולא היו במסגרת התקציב של 2013, אז איך ומי יכסה אותם.
האם כניסה קרקעית היתה הכרחית, משיגה את יעדיה או ההימנעות נעשתה בחכמה, תוך מניעה של פגיעה בחיי אדם ובחיילי צה"ל – זאת השאלה?
מפסיקים לרוץ למקלטים – מתחילים לרוץ לבחירות.
"נציגים רעים נבחרים ע"י אזרחים טובים שאינם מצביעים בבחירות". (ג'ורג' ג'ון נתן)
"הצבע למען מי שמבטיח פחות ביותר. הוא יאכזב פחות מאחרים". (ברנארד ברוך)
האם יש מקום להדברות עם חמאס?
אנחנו מדברים ישירות עם חמאס, דרך קנה הרובה ובעקיפים דרך מתווכים. הרשות הפלסטינית, בראשות אבו-מאזן, זנחה, ויתרה על עזה לטובת החמאס, לכן השאירה לנו את "המוקש" הזה לטיפול. במציאות, מכתיבה מהלכים שהיגיון המדיני/פוליטי לא תמיד מתלהב או מסכים איתו. החמאס – הוא דוגמא מצוינת לכך.
לא להיבהל מהחמאס
במידה רבה, בניגוד להיגיון הפוליטי המקובל, לישראל עדיף חמאס – עזה, מאשר פת'ח אבו-מאזן.
חמאס – לא מכיר בישראל, רוצה בהשמדתה, נתמך ע"י איראן, לא מוכן לכל הסדר מדיני ומעוניין למחוק את הישות הציונית.
לישראל – יש אויב אכזר ומוגדר, ולכן ברור מה יש לעשות, למה לצפות ואיך להתנהג, כשיש לך אויב ברור, קל לך יותר להתנהל, להתכונן ולהגיב בעת הצורך.
כשיש לך – פרטנר, שהוא לא פרטנר, אלא משחק פרטנר, אתה במצב לא ברור, לפעמים מביך ולפעמים נתון ללחצים חיצוניים, להפוך את האין פרטנר לידיד ושותף.
אבו-מאזן – כפרטנר להסכם
האשליה המקובלת שיש לנו פרטנר שאיתו אפשר להגיע להסכם טוב ומהיר, רק אם נהיה קצת גמישים יותר, היא אילוזיה פוליטית.
אבו-מאזן רוצה הסדר שפירושו נסיגה כוללת לגבולות 67 ומזרח ירושלים כבירת פלסטין.
ישראל לא תוכל להסכים להורדת הישובים, ובעיקר "הגושים הגדולים". לא יכולה להסכים מטעמים ביטחוניים ושיקולים אסטרטגיים, לוותר על קו בקעת הירדן, שיכול להפוך לשער כניסה לאיראן, חיזבאללה, סוריה, המהווים איום ביטחוני קיומי על ישראל, ומעל לכל לזכות השיבה, שהוא עקרון ערטילאי של הפלסטינים ועקרון יסודי אצלנו. חוצה מפלגות, זכות השיבה – היא מתכון לחיסול המדינה הציונית יהודית.
ישראל לא תוותר על פירוז – יהודה ושומרון מנשק כבד, צבא ואוויר של מדינה נוספת באזור ועל שטחים חיוניים לביטחון ישראל ואזרחיה.
בתנאים אלה – הסכם עם אבו-מאזן, לא סביר, שיתקיים ויתקבל על ידו.
פירוש הדבר – המשך הסכסוך, על אש קטנה, לחצים בינלאומיים, לחצים פנימיים להסדר. הצעות מפותלות שצצות כל אימת שיש מפלגה חדשה שמתמודדת, אך אפס פתרונות מעשיים, אלא אם נקבל את תנאיו של אבו-מאזן, שזה בלתי סביר בעליל, או שהוא יקבל את תנאינו.
מסקנה – עדיף אוייב מוגדר וברור, מכאילו פרטנר נוח, שקט וסובלני המשגע את המערכת הפוליטית, מוליך אותה שולל ונוטע בה חלומות פז.
אשליות של פתרונות
ככל שמועד הבחירות מתקרב, כך מספר ההצעות לפתרון הסוגיות של ישראל, כלפי חוץ וכלפי פנים הולך ומתרבה. רוב ההצעות יפות על הנייר, לא עומדות במבחן המציאות ומנותקות מכל הנעשה בפועל בשטח ולכן הן יפות תיאורטית, אך כישלון מעשי עוד לפני שנעשה בהן שימוש ראשוני.
הפתרונות שכבר הוצעו – בנוסח הצעת ברק לעראפת ואולמרט – ציפי לבני לאבו-מאזן, אך נדחו שתיהן בבושת פנים, שוב חוזרות לתחייה בווריאציות חדשות.
הגב' ציפי לבני – ממשיכה להציף אותנו באשליות שהיא יצרה וחיה בהן ומקווה שמישהו יאחז בהן ויתן להן תשומת לב. אך הפרטנר שלה – אבו-מאזן, מתעלם ממנה ומהן וחולם על מדינת פלסטין על כל שטחי ישראל, כפי שהוא מצהיר מדי פעם, ורץ לטלפן להניה ולברך אותו על "הניצחון".
הבחירות בנוסח תכנית הישרדות
בוא נבחר את הקבוצות המתחרות ונחלק אותם לשבטים.
1. הצוות – נתניהו, ליברמן, ברק (או יעלון, דיכטר), שבט: ביביווט
2. הצוות – שלי יחימוביץ, בוז'י הרצוג, עמיר פרץ (פואד – כבל), שבט: שליבוז'י (או שלימזל)
3. הצוות – ברק, שמחון, נוקד (ווילף), שבט: ברקשמח
4. צוות – לפיד, פרי, מאמן הכושר (פירון שלח), שבט: יאיר בכושר
כרזת הבחירות של לפיד – יאיר כשביד אחת לפיד ובשניה שלח.
5. הצוות – מופז, שטרית, בראון, איציק (תירוש), שבט: מופזית (אם לא יערקו משם לציפי לבני)
6. הצוות – ציפי לבני (מאמן כושר, יועץ תקשורת), שבט: ציפורה
7. הצוות – גלאון, גילאון, הורוביץ (זנדברג), שבט: גל של און
8. הצוות – הרב עובדיה (דרעי, ישי, אטיאס), שבט: עובדי-יה
9. הצוות – הבית היהודי (האיחוד הלאומי), שבט: הכיפות הסרוגות
10. הצוות – יהדות התורה, שבט: אם אין לחם אין תורה
רבותי, הצוותים לפניכם – הנה המשימה הראשונה
על כל הצוותים להצטייד בבנדנות צבעוניות, בכרזת בחירות, בדף הסבר לבוחר, שלטי חוצות וסיסמת בחירות.
סיסמת הבחירות – המוצלחת ביותר והמהירה ביותר תזכה בפסל החסינות. הראשון שיציע סיסמה מהירה, קליטה, כובשת או הראשון שיציע כרזת בחירות מנצחת, יזכה בחסינות שפירושה חסינות ברשימה לכנסת.
הכונו לפריימריז – הכונו לבחירות
הערות והרהורים בענייני דיומא ופוליטיקה:
1. האם מבצע "עמוד ענן" הופסק מהר מדי.
יש הטוענים שזו היתה הזדמנות למוטט או להכות את החמאס שוק על ירך, כדי שייקח להם שנים להתאושש. הבעיה: זאת לא היתה מטרת המבצע.
2. ויש הטוענים – שהלקח שניתן לחמאס – בשלב זה מספיק והם הבינו את הרמז.
3. התקופה שבה ישראל תפקדה בתנאים של "עם לבדד ישכון – ובגויים לא יתחשב" – עבר מן העולם.
4. אובמה, בניגוד לכל המומחים והפרשנים, שאיימו שיתנקם בנתניהו, על תמיכתו ברומני, התבדו קשות וחייבים הסבר לציבור.
5. תמיכתו, עזרתו, בזירה הפוליטית ובתמיכה הכספית של מיליארדי דולרים, לכיפת ברזל ושיקום המלחמה, הם ללא תנאים מגבילים, אלא אפילו ההיפך.
6. הקהיליה האירופית ומזכ"ל האו"ם, תמכו וימשיכו לתמוך בישראל בשל הסכמתה להפסקת אש.
7. לא לשכוח – כניסה קרקעית היתה מלווה בפגיעה רבתי באזרחים ויותר מכך, פגיעה בנפש בחיילי צה"ל סדיר ומילואים.
8. כפי שאמרתי לעיל במאמר, עדיף אויב מוגדר כמו חמאס בעזה מאשר סמי אויב חלקלק ומתחמק, נוסח אבו-מאזן.
9. צה"ל היכה את חמאס, מכות נמרצות, אבל לא ניצח בנוק-אאוט, אלא בנקודות. תשאלו את יאיר לפיד שמבין קצת באיגרוף.
10. אולמרט וציפי לבני – כדאי להם לא להצטרף למירוץ.
עצה בחינם כדי לא להתבזות, גם אם מנבאים לציפי – 8-9 מנדטים, זאת אמירה ברורה של כישלון.
11. ציפי רוצי – יש המעוניינים שתרוץ, כי אז היא מפצלת את גוש השמאל, מרסקת את יאיר לפיד, מורידה משלי ולא מזיקה לימין אלא להיפך.
12. המבחן של נתניהו – התגובה להפרת ההסכם. מכת מנע חזקה על כל הפרה – הוא הפתרון להמשך ירי הטילים ושמירה על הפסקת האש.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
